שאמאן (Shaman) היא רכבת ההרים הראשונה שהוקמה בגארדלנד, וכך היא מוגדרת גם באתר הרשמי של הפארק. היא נפתחה ב-1985 תחת השם מג'יק מאונטיין (Magic Mountain), מגיעה ל-70 קילומטרים לשעה, ומעבירה את הנוסעים דרך ארבעה היפוכים - לולאה כפולה ורצף חולצי פקקים. דרישת הגובה היא 120 עד 205 סנטימטר.

הרכבת נבנתה על ידי חברת ווקומה ההולנדית (Vekoma) בדגם Double Loop with Corkscrew. גובה המבנה הוא 30 מטר, הירידה הראשית 25 מטר, אורך המסלול 700 מטר, והנסיעה נמשכת כשתי דקות שבהן הכוח המרבי מגיע ל-3.5G.

מג'יק מאונטיין: מה שהיה כאן לפני השם הנוכחי

מי שמחפש באינטרנט מידע ישן על גארדלנד ייתקל שוב ושוב בשם מג'יק מאונטיין. זו אותה רכבת בדיוק, אותו מסלול ואותם ארבעה היפוכים - רק השם והתפאורה השתנו.

הרכבת נפתחה ב-1985 והייתה רכבת ההרים הראשונה של הפארק, שנפתח עצמו ב-1975. ב-2017 היא עברה עיצוב מחדש עם נושא שבטי-רוחני וקיבלה את השם שאמאן. במקביל לשינוי הוצעה גם חוויית מציאות מדומה עם משקפיים ייעודיים, אבל המציאות המדומה הוסרה כבר בשנה שאחרי כן - כלומר מי שקרא על שאמאן כ"רכבת VR" קרא מקור שהתיישן. הנסיעה כיום היא נסיעה רגילה בעיניים פקוחות.

למה זה חשוב לתכנון

מבקרים שמגיעים בציפייה לחוויית VR מתאכזבים, ומבקרים שנרתעים מ-VR מוותרים על הרכבת בלי סיבה. שני הכיוונים מיותרים - זו רכבת הרים קלאסית משנות השמונים, עם התחושה שמאפיינת את התקופה הזו.

ארבעה היפוכים, ולמה זו נסיעה שונה מהחדשות

המפרט של שאמאן קטן מזה של בלו טורנדו או רפטור, אבל התחושה בפנים לא בהכרח עדינה יותר. רכבות משנות השמונים תוכננו לפני עידן המידול הממוחשב של המעברים בין אלמנטים, ולכן הן נוטות להיות אגרסיביות ומהירות יותר מכפי שנראה מבחוץ.

הרצף כולל לולאה כפולה - שני היפוכים רצופים - ואחריהם רצף חולצי פקקים. הכוח המרבי לאורך הנסיעה מגיע ל-3.5G. הכל נדחס לכשתי דקות בלבד, מה שהופך את שאמאן לאחת הנסיעות הצפופות ביותר בפארק מבחינת אירועים לשנייה.

מה השתנה בפועל

שני שדרוגים גדולים ריככו את הנסיעה. הראשון: קרונות ווקומה חדשים החליפו את קרונות ארו דיינמיקס המקוריים. השני: החל מנובמבר 2020 הוחלפו חלקי מסלול בחלקים חדשים, בטכניקה דומה לזו שיושמה ברכבת פייתון בפארק אפטלינג, כדי לשפר את חלקות הנסיעה. מי שרכב על הרכבת לפני העבודות האלה ומי שרוכב אחריהן חווים שתי נסיעות שונות למדי.

הכלל שתופס נוסעים בתחנה

שאמאן ממוספרת כמתקן 37 במפת הפארק, ובשילוט הרשמי שלה מופיע כלל שמפתיע רבים:

אסור לחלוטין לעלות לקרון עם טלפונים ניידים או ציוד צילום. זה לא "מומלץ להשאיר" - זה איסור מוחלט. באותה נשימה אסורות גם משקפיים, כובעים וכל חפץ שעלול להתנתק וליפול, וכן תיקים ותרמילים.

המשמעות המעשית: אם הגעתם לתור עם תיק גב, טלפון וכובע, תצטרכו להפקיד את הכל לפני העלייה. יש אזור הפקדת תרמילים באטרקציה, אבל הוא לא מאויש. חפץ שנפל מהקרון נאסף רק בסוף יום הפעילות ורק על ידי צוות הפארק.

הטיפ שחוזר אצל מבקרים ותיקים: מי שמסתובב בפארק עם משקפי ראייה עדיף שיתכנן מראש מי מבני המשפחה מחכה בחוץ ומחזיק את החפצים - זה חוסך את הריצה לארונית ברגע האחרון.

מגבלות הגישה המלאות

לפי השילוט הרשמי של האטרקציה, הגובה המינימלי הוא 120 סנטימטר והגובה המקסימלי 205 סנטימטר. הגובה המקסימלי הגבוה יחסית הוא יתרון - נוסעים גבוהים שנחסמים ברכבות מודרניות יותר בפארק דווקא יכולים לעלות כאן.

העלייה אסורה לנשים בהיריון, לאנשים הסובלים מבעיות לב או לחץ דם גבוה, לאנשים עם בעיות גב, צוואר, עמוד שדרה או בעיות אורתופדיות אחרות, למי שעבר לאחרונה ניתוח, ולבעלי מבנה גוף רחב במיוחד.

שווה לשים לב במיוחד לסעיף בעיות הגב והצוואר. ברכבת מהדור הזה, עם ארבעה היפוכים ורצף אלמנטים צפוף, זו לא אזהרה טכנית בלבד.

מתי כדאי לעמוד בתור לשאמאן

שאמאן נהנית ממעמד כפול: היא ותיקה מספיק כדי שחלק מהמבקרים ידלגו עליה לטובת המתקנים החדשים, ומרשימה מספיק כדי שחובבי רכבות הרים יעשו אליה עלייה שנייה ושלישית. התוצאה היא שהתור שלה בדרך כלל קצר מזה של רפטור או אובליביון.

הדפוס שחוזר בדיווחים מהשטח: השעות שאחרי הצהריים נוחות יותר, כשהגל הראשון של המבקרים כבר התפזר בין אזורי הפארק. בשעות החמות של הקיץ חלק ניכר מהקהל עובר ממילא לפארק המים הסמוך, וזה חלון טוב לרכבות האדרנלין.

נקודה טכנית לסוף היום: הכניסה לתור עשויה להיסגר לפני שעת הסגירה הרשמית של הפארק, כדי לאפשר לצוות לרוקן את התור הקיים.

איפה היא ממוקמת בסדר העדיפויות שלכם

אם יש לכם יום אחד בלבד בגארדלנד ואתם רוצים למצות את רכבות האדרנלין, סדר הגיוני הוא להתחיל בשתי החדשות והמבוקשות - רפטור ואובליביון - ולהשאיר את שאמאן ובלו טורנדו לשעות שבהן התורים מתקצרים.

אם לעומת זאת מעניין אתכם דווקא הסיפור של הפארק, שאמאן היא נקודת הפתיחה הנכונה. היא המתקן שממנו התחילה גארדלנד את הדרך שלה כפארק אדרנלין, והפער בין תחושת הנסיעה שלה לבין זו של רפטור מספר בעצמו את סיפור העשורים שבין השתיים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• זו רכבת ההרים הראשונה של גארדלנד, כך גם לפי האתר הרשמי של הפארק
• היא נפתחה ב-1985 בשם מג'יק מאונטיין וקיבלה את השם שאמאן ב-2017
• חוויית המציאות המדומה שהוצעה ב-2017 הוסרה בשנה שאחריה - אין היום VR ברכבת
• אסור לחלוטין לעלות עם טלפון או ציוד צילום, וגם משקפיים וכובעים אסורים
• אזור הפקדת התרמילים באטרקציה אינו מאויש
• דרישת הגובה היא 120 עד 205 סנטימטר - גובה מקסימלי נדיב יחסית
• מנובמבר 2020 הוחלפו חלקי מסלול כדי לשפר את חלקות הנסיעה

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע בציפייה לחוויית מציאות מדומה - היא הוסרה שנה אחרי שהוצגה
• לחשוב שמג'יק מאונטיין ושאמאן הם שני מתקנים שונים - זו אותה רכבת
• להיכנס לתור עם תיק, טלפון וכובע בלי לתכנן מי מחזיק אותם בחוץ
• להניח שרכבת ותיקה משמעה נסיעה עדינה - 3.5G וארבעה היפוכים בשתי דקות אומרים אחרת
• לדלג עליה בגלל הגיל שלה ולוותר על הרכבת עם התור הקצר יחסית בין רכבות האדרנלין

שאלות נפוצות

מה זו שאמאן בגארדלנד?

רכבת הרים מפלדה של ווקומה עם ארבעה היפוכים, שנפתחה ב-1985 והיא רכבת ההרים הראשונה של הפארק. היא מגיעה ל-70 קילומטרים לשעה לאורך מסלול של 700 מטר, מגובה של 30 מטר.

האם שאמאן היא מג'יק מאונטיין?

כן. האטרקציה נפתחה ב-1985 בשם מג'יק מאונטיין, וב-2017 היא עברה עיצוב מחדש וקיבלה את השם שאמאן. מדובר באותו מסלול ובאותם ארבעה היפוכים.

האם יש ברכבת חוויית מציאות מדומה?

לא. חוויית המציאות המדומה הוצגה ב-2017 יחד עם השם החדש, אבל היא הוסרה כבר בשנה שאחריה. הנסיעה כיום היא נסיעה רגילה בלי משקפיים.

מהן מגבלות הגובה של שאמאן?

גובה מינימלי 120 סנטימטר וגובה מקסימלי 205 סנטימטר. העלייה אסורה לנשים בהיריון, לסובלים מבעיות לב או לחץ דם גבוה, לבעלי בעיות גב, צוואר ועמוד שדרה, ולמי שעבר לאחרונה ניתוח.

אפשר לעלות עם טלפון או מצלמה?

לא. השילוט הרשמי אוסר זאת לחלוטין. גם משקפיים, כובעים, תיקים ותרמילים אסורים. יש אזור הפקדת תרמילים באטרקציה, אבל הוא אינו מאויש.

כמה היפוכים יש בשאמאן?

ארבעה - לולאה כפולה ואחריה רצף חולצי פקקים. הכוח המרבי לאורך הנסיעה מגיע ל-3.5G, והכל נדחס לכשתי דקות.